אטלנטיס – העיר האבודה [Atlantis - The Lost City]

לשמחתנו הרבה, לאחר שבוע של בירורים מתישים, "אסקייפ סיטי" הסכימו להענות לכל בקשותינו: -לשחק את כל עשרת החדרים בזוג, -לפתוח לנו את המתחם כבר בתשע בבוקר, -לשחק את כל החדרים ברצף בלי קשר ללו"ז מערכת ההזמנות. התייצבנו נרגשים במתחם, ואכן זכינו לקבלת פנים חמה ויחס VIP של ממש. קיבלנו מפעיל צמוד, מקצועי וקשוב, שליווה אותנו בכל עשרת החדרים. לובי הכניסה ללובי דרך "מעלית" שכבר דובר בה רבות. הלובי מרווח ומרשים, עם שלל גימיקים ואפקטים שחבל שלא הוטמעו גם בחדרים עצמם. עיצוב ותפאורה כל החדרים בנויים בצורה די דומה - חדר מרכזי עם תפאורה יחסית סבירה מבוססת קלקר מוקצף ואיבזור מנימליסטי, ולרוב עוד חדרון צדדי מנימליסטי אף יותר. רוב החידות פזורות בצורה יחסית גלויה בחדר, רק שהן נעולות. תאורה למעט החדר של "מלחמת האבירים" שהיה חשוך מדי לטעמנו, שאר החדרים החשוכים, חשוכים במידה סבירה, אם כי גם בהם לא היו מזיקים פנסים קצת יותר חזקים. ראויה לציון לגנאי התאורה המהבהבת באופן מעצבן במיוחד, ב"צארלי וממלכת השוקולד" תמה ועלילה לרוב, קשר קלוש מאוד בין החידות לנושא החדר. ראויה לציון לשבח חידת הסיום של "מבוך האלים". תחזוקה התחזוקה מפתיעה לטובה, בפרט של המנעולים. ניכר בהחלט שמחליפים מדי פעם מנעולים שחוקים במנעולים חדשים. גם העיצוב הקלקרי, שלם ולא מחורר (אומנם יש מקומות שרואים "לחיצות" של שחקנים קודמים, אבל יש סימנים דומים בכל המקומות כך שלא ניתן לנחש תשובות לפי הבלאי). תקלות קלות שכן חווינו - פעמיים (!) פנסים בעלי עוצמת אור נמוכה (בטריות חלשות) שלא הצליחו להפעיל את גלאי האור וכן מצביע לייזר שיצא מכיוונון והאיר לנקודה הלא נכונה. מפעיל חלק גדול מההנאה היא מפעיל מקצועי וקשוב, ולשמחתנו המפעיל (שהיה לצידנו לאורך כל המרתון!), היה בדיוק כזה. אנחנו מקווים שהוא נהנה מהמרתון לא פחות מאיתנו :-) חידות בעיקר שלל מנעולי ספרות/אותיות ומנעולי מפתח מהסוג הכי פשוט. מדי פעם גם כמה מנגנונים/גלאים. כצפוי, גם לא חסכו בשימוש בפנסי אולטרה סגול ובלייזרים. אין אפקטי וואו בכלל. פה ושם יש כמה מיני גימיקים ואפקטונים, אבל ממש בקטנה. חלק מהחידות חוזרות על עצמן וגרמו לנו לדה ז'וו קל. כישורים הכרחיים לפתרון החידות (בחלק מהחדרים): ידע בסיסי באנגלית ושמיעה מוסיקלית. עניין מעצבן שחזר על עצמו - אלמנטים שאין בהם עיגון וניתן להשתמש בהם בכמה כיוונים (ישר והפוך) וצריך פשוט לנסות את כל הקומבינציות אחת אחרי השניה. בדומה לכך, חוסר קישור בין פיתרון של קוד לבין המנעול אותו הוא פותח. שוב, צריך לנסות כל קוד בכל מנעול בחדר (ובפרט שיש כמה וכמה כאלה). באופן כללי בחדרים, גם כשמדובר במשימה ליניארית, לא ברור מאיפה להתחיל, ולאן להתקדם, ומה קשור/שייך למה, ופשוט צריך לנסות הכל. התחושה היא שהדברים עמומים בכוונה "כדי שהחדר יהיה קשה יותר". בפועל זה בעיקר מתסכל ופוגע בזרימה, וגורם לבזבוז זמן ו"הליכה לאיבוד" בפרט אם מפספסים משהו קטן באמצע. בחלק מהחדרים הרגשנו ש"נתקענו" בשלב כלשהו (לרוב די בהתחלה) כי פשוט לא היה מספיק ברור מה צריך לעשות. לאחר הכוונה קלה מהמפעיל, שאר החדר כבר רץ. לטעמנו, במקרים האלה היה עדיף שמראש יהיה בחדר רמז מובנה. סיום כשמסיימים את המשחק בכל אחד מהחדרים, נשמע צליל צפצוף פשוט ואנטי-קליימקסי. חבל שלא השתמשו בסאונד קצת יותר הולם, נניח מחיאות כפיים או תרועת חצוצרה. בנוסף, צריך לחכות למפעיל שיבוא ויאסוף אותך. בעמדת הצילום יש רקע ירוק שמוחלף אח"כ בתמונה רלוונטית לחדר. יש לזה הרבה פוטנציאל, אבל בפועל התמונות היו די סטנדרטיות. בגלל שהצטלמנו רק בסוף המרתון, כבר לא היה ניתן להוציא מחלק מהחדרים פריטים להצטלם איתם כיוון שהתקיים בהם משחק. בעמדת הצילום עצמה היו יחסית מעט אביזרים ייעודיים לצילום, וחבל. למי מתאים לשחקנים חסרי ניסיון, החדרים יכולים להיות מאוד מתסכלים וגם ללא איזשהו "פיצוי" של אפקט וואו או חידה ממש מעולה. לשחקנים מנוסים, החדרים לא יחדשו כמעט כלום. מתאים כחדר דודא, למי שמתאם ציפיות לחדר דור ישן ברמה בינונית, ולא אלרגי למנעולים. ישנן הנחות שונות ומבצעים ששווה לבדוק אם מחליטים להגיע. לגבי ילדים (ד'-ו' כי קיימת ממילא הגבלת גיל), אף חדר לא ממש מתאים, אבל הכי עדיף לטעמנו: מבוך האלים. ולמרות מה שניתן לחשוב, "צארלי בממלכת השוקולד " ממש לא מתאים לילדים. לגבי מספר שחקנים, אין אף חדר שמצדיק יותר מזוג מנוסים. ברוב החדרים יש יחסית מעט חידות, והם די לינאריים. "מבוך האלים" ו"בשבי האויב" יכולים להתאים לקבוצה של 3-4. לסיכום אנחנו הגענו עם ציפיות מתואמות ועם אתגר לעמוד בו, ומאוד מאוד נהננו. החדרים שהכי אהבנו: מבוך האלים, 46 דקות בשבי האויב, 47 דקות שאר החדרים: המקדש הארור, 45 דקות קללת המומיה, 36 דקות המסור, 34 דקות אטלנטיס העיר האבודה, 41 דקות שודדי הקאריביים, 22 דקות החדרים שהכי פחות אהבנו: צ'ארלי בממלכת השוקולד, 27 דקות משחקי הכס- החורף מגיע, 43 דקות מלחמת האבירים- החרב המכושפת, 46 דקות